“הסוד הגדול”
פוסט #5 בסדרה: “ידיים מרימים רק בקו הסיום”

זוכרים מהפוסט הקודם את
“נשארתי”,
קביעות,
התמדה.
מילים ממש לא סקסיות ואפילו משעממות.
אבל אתם באמת ובתמים רוצים לעשות שינוי.
רוצים מאוד מאוד.
מאמינה לכם!
רצון זה נהדר,
חשיבה חיובית זה נהדר
אבל תשאלו איך מתמידים?
ומה הסוד?
אז זהו שאין סוד
the secret is that there is NO secret
ופה מתחילה הבעיה.
למה?
כי אין הוקוס פוקוס
אין “3 צעדים שתעשה והשינוי יגיע”
אין סוד
וזה די מונוטוני,
חוזר על עצמו
ולפעמים קצת משעמם (זוכרים ללא סקסי..).
מוכר לכם?
אין קיצורי דרך.
מי שמבטיח לכם אחרת הוא מטעה.
הלוואי שהיה,
אבל אף אחד לא מחזיק סוד שאתם לא יודעים
עיקביות,
התמדה,
עבודה קשה .
זו הדרך היחידה והקשה לתוצאות הרצויות!
אהוד בנאי היטיב לתאר:
“השביל הזה מתחיל כאן ..
לא סלול, לא תמיד מסומן
השביל הזה מתחיל כאן.
חוצה את העיר…
עולה על ההר..
חותך באויר, בין הבתים
יוצא אל האור, אל חיים חדשים”
ואז מגיעות התובנות.
1. תובנה ראשונה – זה קורה לכולם
החיים זה לא ריצת ספרינט
אלא מרתון למרחקים של חיים.
ההבנה הזו עוזרת מאוד ברגעים הקשים
כשאנחנו מסתכלים ומשווים עצמינו לאחרים
וחשים שכאילו “אנחנו פחות”.
לפעמים נעצרים,
לפעמים נסוגים
לפעמים הכל נראה נהדר ובשליטה
לפעמים מאבדים לחלוטין את השליטה
זה נורמלי, זה חלק מתהליך השינוי.
2. תובנה שניה – סוף זה תמיד התחלה
תזכרו את האות ״ת״ שהיא האחרונה באלף בית בעברית
ואחריה מתחיל אלף בית מחדש:
תתחילו,
תעשו,
תיפלו,
תקטרו
ותקומו
ופשוט תמשיכו
מי שמצליח להפנים את הפעלים האלו
זוכה ומתחיל התחלה חדשה ומתגמלת.
3. תובנה שלישית – מקריבים אבל לומדים לא לחוש כקורבן
Short Term Sacrifice Long Term gain
אם יש משפחה
אז שינוי הוא גם סיפור זוגי ומשפחתי
ולא רק אישי.
ומזה זוגיות תשאלו?
לתמוך ולעזור אחד לשני.
שינוי לאורח חיים בריא זה להקריב:
ללכת לישון מוקדם יחסית כדי לקום מוקדם בבוקר,
תורנות עם בן/ת זוג לשמור על ילדים,
פחות כמות שעות זוגיות או שעות עם ילדים,
להתמקד באיכות זמן זוגיות וילדים
עייפות מסוימת לפחות בהתחלה,
יציאה בסופי שבוע וחזרה מוקדמת.
וכן ילדים שיתכן ויקטרו על כך שאתם יוצאים מוקדם מהבית
״אמא/אבא תבואי כבר!!!״.
מאמינים בדרך ומסבירים להם בהתאם לגיל
את החשיבות של העשיה עבורכם ועבורם.