יוצאים לחופש
שירו של ליאונרד כהן, “כמו ציפור עלי תיל, כשיכור במקהלת ליל, דרור ביקשתי, חופשי ומשולח”, זכה לפופולריות רבה מאז שנות השבעים. הרעיון מאחוריו, ממש כמו זה של חג הפסח, המבוסס על יציאת בני ישראל מעבדות מצרים לחירות. יש המבחינים בין המילה “חופש” למילה “חירות” אבל לכבוד החג נתייחס לחופש גם אם נשתמש במילה חרות כמטבע לשון.
יציאה מעבדות לחירות הפכו לסמל תרבותי ודתי של יציאה של הנפש מעבדות, עבדות לרגשות חיוביים ושליליים כאחד, לפחדים, לפנטזיות, למחשבות אוטומטיות שמונעים מאיתנו להגיע למקום של חופש, התחדשות וצמיחה. בכל שנה בחג הפסח ניתנת לנו הזדמנות לעצור, לחשוב ולבחון את מטרותינו. האם אנחנו נמצאים במקום שאנחנו רוצים להיות, מה מעכב ומה מקדם אותנו, האם אנחנו יכולים לפסוח על תהליכים אישיים מסוימים או לא, והאם בידינו להבין שבתהליך של שינוי יש גם עליות וגם ירידות ונדרש מאמץ עד שמגיעים לשינוי המיוחל..
