תמיר, רווק בן 46, הגיע למשרדי בהמלצת אימו. לדבריה תמיר זקוק לשיחות, לבדוק מדוע בגילו הוא עדיין רווק. תמיר סבור שאין לו בעיה אך בהחלט אינו יכול להתעלם מהסביבה בה הוא חי שכל חבריו נשואים עם ילדים והוא רווק.

תמיר מספר שהיו לו מערכות יחסים ארוכות עם בחורות אבל ברגע שהן החלו לדבר על חתונה הוא נרתע וחיפש כל דרך כדי לסיים את הקשר. מאותו רגע האהבה לאותה בחורה הופכת למועקה, הוא חש מעין גוש בגרון המקשה על הבליעה, הזעות וחוסר שקט פיזי. התחושות חולפות כשהוא נפרד מהבחורה. הוא מרגיש בשל להינשא ולהוליד ילדים אבל לדבריו לא מצא את האשה המתאימה.

לתמיר יש פחד מאינטימיות, המהווה הגנה מפני תלות באחר, מפני חוויות שליליות של נטישה, השתלטות או ניצול. כאשר נוצרת מערכת יחסים של קירבה, מתעורר פחד עז מנטישה וכתוצאה מכך מחפשים דרכי מילוט מהקשר בתואנות שונות. נוצר מעגל של הימנעות, קשר שמסתיים יוצר הקלה, אך גם אכזבה וחוסר שביעות רצון. על פי תפיסתו של תמיר הפחד לתת לבת זוג להתקרב אליו נותן לו תחושת כוח, כי הוא לא זקוק לאדם אחר.

בבית בו גדל תמיר המסר אותו קיבל היה ״אתה גבר״ ועליו להיות חזק ולא לבכות ולהיות חלש. הוריו היו מעורבים לפרטי פרטים בחייו. כנראה המסר תאם נתוני אישיות וכך בכל מערכת יחסים שהייתה לו הפגין אך ורק ״חוזק״. הוא החל להבין כי פחד מאינטימיות מקורו במערכת יחסים מורכבת עם הוריו שיצרה בו תחושה כי אינטימיות וקירבה יביאו לפגיעה.  דרך אפשרות לבטא כעס וחולשות, בשיחות עימי, חווה תמיר כי בקשר אינטימי קיים ביטחון ביכולת לחשוף רגשות, קשיים וחולשות בלי לחוש סיכון תמידי מפני ביקורת או נטישה של בת הזוג.

ציפייה לאהבה מושלמת מצד אחד ומצד שני הכנה מראש לאכזבה שלא נקבל כל מה שאנו רוצים הינה ציפייה לא ריאלית שגורמת לנו לפרש כל אכזבה, ולו הקטנה ביותר, כדחייה, ואז מתעורר פחד מאינטימיות ומנטישה. להתמודד עם פחד מאינטימיות פירושו לאפשר לעצמנו להרגיש ולחוות את הפחד ולדעת שאנחנו עדיין חזקים.

יתכן ואפגע אבל קיימת בי תחושה של ביטחון שאני עדיין אשאר מקובל ואהוב.

באמצעות דימיון מודרך עבר תמיר חוויה של יצירת קש כתהליך של הנאה ולא כתהליך מאיים. תחושות אי הנוחות הפיזית פחתו בהדרגה.

לא ניתן להבטיח ביטחון מוחלט בקשר בין אישי ולעיתים עלינו לקחת סיכון שאנו עלולים להפגע אך מצד שני אנו עשויים להרוויח מהקשר. יתכן ואפגע אבל קיימת בי תחושה של ביטחון שאני עדיין אשאר מקובל ואהוב.