פוסט #6 בסדרה: “ידיים מרימים רק בקו הסיום”


ממשיכים
זוכרים את הפוסט על 3 הדברים
שחייבים כדי לבצע ולהתמיד בשינוי:
יאוש, מאמן, חברים
מה כן יכול לעזור לנו בתהליך שינוי לאורח חיים בריא?
על היאוש כבר דיברנו.
חבר Buddy ושעת פסיכותרפיה בחינם–
בני אדם הם חיה חברתית.
אם התחלתם לבד קחו בחשבון
שיהיה קשה להמשיך לאורך זמן לבד.
ולכן
מצאו אנשים שימשכו אותכם למעלה,
שתקבעו איתם
והם יגיעו בזמן,
לוקח זמן למצוא אנשים כאלה.
אל תתיאשו, תמשיכו, עד שתמצאו.
אלפי שעות הריצה בחשכה עם חברות וחברים לימדו אותי
כמה זה ״מסדר את הראש״ לדבר,
בחושך רגע לפני שהאור עולה.
להתחלק,
״לסדר את העולם״
ואז לחזור עם ״ראש נקי״
מקשיים או
עם רעיונות מדהימים חדשים
ולהתחיל את היום.
כמעט כמו להעלות בחדר הטיפולי מהחשיכה של פנים הרוח והנפש לאור ולמודע.
מאמן פרטי/ אימון / שיעור קבוצתי עם מאמן או מדריך
מי שאוכל במסעדה כמעט יום יום
או קונה בגדים יקרים בחנויות
מאמן פרטי זה לא מותרות.
מיצאו אדם מקצועי שיעבוד איתכם
בהדרגה בהתאם לקצב האישי.
לא דוחף אותכם מעבר לפעילות
שאתם לא יכולים לעמוד בה.
לשרירים שלי אין היסטוריה של פעילות
ולכן לקח לי שנים לעבוד עם מאמנים
ואני עדין ממשיכה.
לא אוכלת כמעט במסעדות,
משקיעה כלכלית במאמן.
נשארנו והתחלנו להתאמן
ואז מגיעים לתודעה
משפטי המחץ הנכונים אבל:
״אני לא יכול/ה לקום מוקדם בבוקר״
אם יש לכם אפשרות אחרת בזמן אחר מאשר מוקדם בבוקר
לכו על זה.
אבל אל תשקרו לעצמכם:
״אני אשכיב את הילדים בערב ואצא״
או ״ אחר הצהרים יהיה לי יותר זמן״,
או ״שבוע הבא נהיה פחות עסוקים״.
אם ניסית בעבר וזה לא הלך, הווה אומר שזה לא ילך.
אם לא מפנים זמן זה לא קורה!
“יש לי ילדים קטנים ואין מי שישמור עליהם בבוקר״-
שנים המאמנת היתה מגיעה אלי הביתה בשעה 5:00 בבוקר
והיינו מתאמנות בבית כי לא היה לי סידור לילדים.
הקטנה שלי בשלב מסוים
היתה מתעוררת ויושבת לידינו וצופה באמא שלה
מתאמנת,
כואבת,
מקטרת,
אבל עושה ומתמידה.
היא למדה לספור קדימה ואחורה 10-9-8 בשלוש שפות
רק מלשמוע את המאמנת שואגת לעברי:
UNO TWO שלוש
כן וגם הכלבה שלי
הסתובבה מסביב
ונדחפה לחגיגה בקשקושי זנב.
והמשפט שאמרתי לעצמי שנים:
״אני לא אוהבת ספורט״
״מה הקשר בין אהבה לספורט
What love got to do with it?!
אהבה קשורה ליחסים.
ספורט עושים
אם נהנים, זה נהדר.
אם לא נהנים, אז ממשיכים ועושים.
אפשר ללמד את עצמך להנות.
למשל ללמוד להנות מהחוויה שאחרי,
מתחושה של השגיות,
מהתחושה של סיפוק.
נעבור לפסיכולוגיה, להתניה קלסית
חשוב תמיד לקשר את הפעילות הספורטיבית עם תגמול
“מתשפרים” את עצמינו בסוף הפעילות (כוס קפה טוב, סרט וכו).
תבחרו משהו שאתם אוהבים
וכך כשיהיה לכם קשה בזמן הפעילות
תוכלו להביא את התמונה של מה שאתם אוהבים לראשכם
של מה שתעשו כשתסיימו.
כשקשה לי בריצת המרתון
אני מביאה לראשי את
התמונה של קו הסיום,
המקום שבו אסיים
מדמיינת איך נראה המקום הזה
וחשה כמה אהיה מאושרת כשאגיעה לשם.