בהמשך לסדרת התעודה ״דה איזראליז״ בטלויזיה הישראלית בערוץ 1 מדבר אחד המרואינים המתגורר בארצות הברית עלתחושה של חופש, של לעשות משהו שאני רוצה גם למען עצמי והבקשר לחופש אומרת שושי (32) ״אני רוצה לצאת לחופש ולדעת שאין לי כל אחריות״ – האם זה אפשרי?
״אני לא יכולה לחכות יותר עד שיגיע החופש הגדול״, אומרת לי שושי (32). ״אני רוצה כבר לדעת שאיני חייבת למהר כל בוקר, שיש לי זמן פנוי לשתות קפה בנחת, ואין לי כל אחריות״.
רובנו חולמים על חיים בחופש. חופש מנטלי מאחריות, ללא איסורים, ללא מחויבות, לעשות רק מה שאנחנו רוצים. אבל לרובנו חסר חופש, אנחנו אסירים של יצרים, הרגלים והתמכרויות שלנו. היינו רוצים לצאת מהשעמום בחיינו אך הרצונות שלנו לא מתורגמים להתנהגות לכיוון שינוי.
שושי, מורה במקצועה, נמצאת כל הזמן בלחץ, לטענתה בגלל שמוטלת עליה אחריות לדאוג לילדים בכיתה שלה. כל ניסיונותיה להרגיע את עצמה באמצעות יוגה, מסג’, ספורט, עזרו לה לזמן קצר. היא לא מרשה לעצמה לקחת חופשה מעבודתה, אפילו לא ליום אחד, לא מסוגלת להיעדר מהכיתה שלה.
היא שבויה בתוך חשיבה לא רציונאלית (״אם אקח חופש אז במבחן שיהיה לאחר מכן יכשלו חלק מהתלמידים וזו תהיה אשמתי, כי בית הספר סומך עליי שאני תמיד בעבודה”). כל הזמן מתנהלים חייה בחשש שמא יקרה משהו לתלמידיה, בגלל שהיא לקחה חופש, גם אם הסיכוי לכך נמוך. הפרדוכס בהעדפותיה הוא שהיא מוכנה לסבול מעייפות ומשחיקה נפשית מאשר לקחת חופש לעצמה ולהיות חופשייה וחסרת דאגות.
עבורה החופש הוא מסע מפחיד אל הלא נודע, אל האחריות לעשות בחירה, לכן היא נשארת במצב הקיים ובחוסר שביעות רצון. העבודה עם שושי התמקדה בשינוי תהליך החשיבה שלה. פעמים רבות כולנו מצפים ושואפים לחופש כדי לעשות רק מה שאנו רוצים, אך כל כך פוחדים מהחופש, מהלא מוכר והלא ידוע.
בשיחות ביררנו ביחד מה מונע ממנה לשחרר את עצמה לטובת חופשה מעבודה? האם אפשרי לעשות כל מה שאנחנו רוצים? התברר כי הושפעה מדמותו של אביה, אשר נתפס בעיניה תמיד כאבא חמור סבר, מעולם לא לקח חופשה כי ״חופש זה בזבוז זמן״.
שושי הגיעה בתהליך הטיפולי להבנה כי על מנת לאפשר לעצמה לדאוג לתלמידיה בכיתה לא מומלץ לה לחכות לחופש הגדול. עדיף שתאפשר לעצמה לצאת לחופשות קצרות בסופי שבוע ארוכים, לנסוע לטיולים, לעשות דברים שבשגרה היום-יומית היא אינה עושה, והם לא בהכרח כרוכים בהוצאה כספית גבוהה (כמו, למשל, קימה מוקדם בבוקר וצעידה בחוף הים). חופשות קצרות או שינוי במהלך השנה כדי להתרענן.
היציאה לחופשה מנטלית מחייבת בגרות נפשית ועצמאות. הפירוש של חופש הוא לעשות מה שאני רוצה תוך קבלת אחריות אישית למעשי. אנשים חוששים לקבל אחריות על התנהגותם ולכן לא מקבלים החלטות לגבי חופש אישי לעצמם. פרופ’ ויקטור פרנקל, נוירולוג ופסיכיאטר, אבי גישת הלוגותרפיה ומחבר הספר “האדם מחפש משמעות” טוען כי חופש ואחריות הם שני צדדים של אותו מטבע. ברגע שאדם בחופש הוא גם מקבל על עצמו אחריות לגורלו.
