יש לי חלום

יש לי חלום

רבים מאיתנו חולמים על עתיד שונה לחלוטין מההווה שאותו אונו חיים. אבל כדי לממש עתיד נכסף חייבים להתחיל לבנות אותו בהווה, ובנקודה הזאת אנחנו נתקעים. למה? מה מונע מאיתנו להגשים חלום?. תשאלו את עצמכם האם יש לכם חלום? ואם כן, מה אתם עושים כיום על מנת להגשים את החלום? לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

מה אני רוצה להיות

מה אני רוצה להיות

גיל 23, סיימתי אוניברסיטה, חיכיתי לרגע הזה שאני אהיה כבר גדולה ואוכל לעשות כל מה שאני רוצה בלי ההורים על הראש, בלי בית ספר, אמצא עבודה שאני אוהבת וקמה בכיף כל בוקר, דירה נחמדה מרוהטת לטעמי, בן זוג שיהיה לנו כיף ביחד. אבל המציאות שלי שונה מספרת מרינה. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

למצוא עצמך מחדש

למצוא עצמך מחדש

אם את/ה שואלים את עצמכם ״מי אנחנו ומה אנחנו עושים עם חיינו?״ זה מאמר עבורכם.  מי כמוכם יודע כמה השאלות האלו קשות מבחינה רגשית וכמה אנחנו מנסים להתחמק מהן ולשקוע בשיגרת היום יום. אבל שיגרת היום יום לא עוזרת לנו בהכרח להתמודד מול עצמנו.

שלומית (36), נשואה ואם לבן ובת, היגרה לארצות הברית לפני 8 שנים, היא הלכה אחרי בעלה שנשלח מטעם עבודתו. בישראל היא עבדה כמורה ושמחה מאוד לקחת פסק זמן מהעבודה ולהתאוורר. הנחיתה שלה ושל ילדיה בארצות הברית הייתה קלה יחסית כיוון שמקום העבודה של בעלה מימן למשפחה בית, מכונית, ושילם משכורת יפה. ילדיהם התאקלמו מהר בבתי הספר, התחברו בקלות עם בני גילם, ולשלומית היה יותר ויותר זמן פנוי. היא בילתה בקניות, הכירה חברות חדשות, גם יצאה איתן לבתי קפה, ומדי פעם אפילו ישנה שנת צהרים, מנוחה שלא הייתה לה מאז לידת הילדים.

לכאורה שלומית הרגישה שהיא הצטרפה ל״ערוץ החיים הטובים״. ובכל זאת חשה ״לא שייכת לפה״, “לא מוצאת כיוון״. היא החליטה לחפש עבודה, בהיותה מורה בהשכלתה פנתה למספר בתי ספר, הבינה שעליה להוציא רישיון מקצועי, ולמצוא עבודה לא יהיה לה קל. אמנם בעלה משתכר יפה אבל היא חשה “בכלוב של זהב” ואינה מוצאת את מקומה.

הגירה (רילוקיישן) מארץ אחת לשנייה היא שלב מעבר בחיים שיש בו לא רק שינוי מקום, אלא מצריך התמודדות נוספת עם השלכות על הזהות העצמית ועל תפקוד מנטאלי והיום-יומי שלנו. כחלק מההתאקלמות בארץ חדשה נוצרים לחצים סביב אובדן השליטה בשפה, אובדן סטטוס אישי ומקצועי, אי-וודאות לגבי העתיד וכו׳. שלומית חוותה את הקושי כי ״שלא קל למצוא עבודה גם בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות״, ושאלות סביב זהותה ״מי אני ומה אני רוצה לעשות עם חיי״.

במפגש הראשון אמרה לי שלומית שהיא רוצה מאוד לחזור לישראל וסיפרה לי כמה הייתה מאושרת בישראל. “נניח שתחזרי לישראל בעוד שלוש שנים”, שאלתי אותה, “מה תספרי על מה השגת או עשית בעת השהיה בארצות הברית?״. על סמך תשובתה לשאלה זו התחילה התערבותי הטפולית.

שלומית ציינה בפני שהיא לא כל כך מעוניינת לחזור לעבוד במקצוע ההוראה, וזמן קצר לפני שהחליטה על מעבר לארצות הברית היא החלה ללכת לשיעורי יוגה. שמנו את לימוד היוגה כאתגר עבורה ובעקבות השיחות היא החלה להשתתף בשיעורי יוגה וכיום נמצאת לפני קבלת הסמכה כמדריכת יוגה. דרך היוגה היא הכירה חברות ומשפחות חדשות שיש להם אותם תחומי עניין.  היוגה איפשרה לשלומית לבטא חלקים אחרים וליצור קשר עם אנשים חדשים על בסיס של אהבה לתחום מסוים, ולאו דווקא על בסיס שפת דיבור משותפת. שלומית עדיין חיה בתחושה של אי וודאות לגבי הרצון לחזור לישראל אבל כיום היא חיה את ההווה, את המציאות העכשווית.   תהליך של מציאת העצמי אותו עוברת שלומית כמהגרת בארצות הברית הינו תהליך מורכב הכולל בתוכו גם פחדים ומחסומים רגשיים, כמו פחד מפני כישלון, פחד מפני אכזבה עצמית או של הן הזוג.

חלק מהתהליך הוא כמו שאומר טימון בסרט הנפשה  ״מלך האריות״ לסימבה הגור, בנו של מופאסה, מלך האריות שנרצח: ״אתה חייב למצוא את מקומך״, לקחת תפקיד אקטיבי בתהליך מציאת עצמך.

All is not nothing

All is not nothing

Do you have worries in you mind of “what if…”?; What if I will be fired  from work, what if I or anyone in my family gets sick. These concerns might  burden so much that you can not enjoy all the good that you have. This is Mark…

Mark, married 2, has everything you could ask for in life: senior position, a high salary, a good marriage, successful children, a beautiful home, and health. His friends envy him, his family proud of him. But Mark worried, he is constantly tense and nervous: What if they will fire him from work, what if he or anyone in the family gets sick, what about the security situation.

And the concerns of “What will be” burdened so much that he can not enjoy all the good that he has, the thoughts of bad things that could happen to him are heavy on him. He feels tired and exhausted all the time, lacking energy, restless, nervous, can not sleep at night. He noticed that his wife and children try to move away from him but he is unable to control his behavior.

Mark suffers from Generalized Anxiety Disorder (GAD). This anxiety disorder is characterized by contently long-term concerns, you saw a future catastrophe in general, makes a person a cognitive and emotional suffering and damage daily functioning. The anxiety behavior often aiming control and relief (for example, Mark called his wife and kids many times a day in order to make sure they are OK, every phone call from his wife, causing him to be alert to receive bad news). Over time, the fear of his casino online concern is not controlled undermines and endangers his health.

During therapy Mark raised different situations that arouse his anxiety. Therapeutic interventions included medication treatment along with talking therapy. Cognitive Behavioral Therapy (CBT) approach focused on Mark’s patterns of irrational thinking (non-adaptive). Through joint analysis of different situations Mark brought from his daily life, he began to see how his behavior of trying to control situations are unhelpful and cannot really prevent things to happen. Its only prevent him from being happy with everything he has.

Support, encouraging and strengthening his mental powers help Mark to learn relaxation techniques and to change his thought to rational (adaptive) belief ( “My son plays football and there is a possibility that he will be injured but he is taking all the precautions: wear a helmet, wear protective belts, his coach aware of the dangers and is more cautious and therefore the chance of injuring are lower.

Rational belief (Adaptive) takes into account that there is always a chance for risk but the risk is minimal and negligible. During the therapy Mark understood that the concerns and anxiety will not help him to control the situation. Mark learned to use relaxation techniques that aim to help reduce anxiety when he feels it begins to take over his mind and increase positive alternative behaviors.

Therapeutic intervention helps accept the fact that in life we have a lack of certainty, and accept the fact that it is important to minimize these situations, but the search for control and certainty is an illusion that does not exist.

Facebook

Facebook

Facebook  can be a great media connection eliminates the physical boundaries between people: you can find friends from high school you didn’t see, you can be involved in the life of people you can’t meet. However,  it can also make you very frustrated to see how other people enjoy their life while you need to go to work and hardly go out. This is what happen to Din…

Facebook and You

Din (26) considers deactivating his account on Facebook, but he cannot. Din is working for a computer company and spends most of his day connected to the Internet. At the beginning, he felt great; he found himself in touch with childhood friends and even went out with girls with whom he was in contact with in the past. Din began to spend more and more time on Facebook, checking what others were doing, and trying to keep up with his “newsfeed,” even during meetings at work. He received many “like”s and felt blessed that so many people wanted to be his “friends”.

Din met with me because he began to feel more and more frustrated and angry to see everyone traveling and having fun, while he was sitting at home. “See for yourself!” He said, “Look at all the gorgeous photos people post on Facebook and then write about happy events in their lives. They all look great. It is frustrating to a guy like me who works most of the day and hardly goes out in the evenings because of exhaustion. Look at how their world is great and mine is gray.”

There are still no long-term studies on the social media revolution, but it was found that we know that it changed ​​the world to a global village, allowing fast connection between people. At the same time, people spend time in front and with the computer more than they spend with people, and the social context becomes mostly virtual. Even when we are around people, we tend to spend more time taking photos to upload to Facebook and less time devoting to the social connection itself. So despite the constant virtual social interaction, people remain isolated and frustrated.

After our first meeting, Din began to realize how he lives more and more of the “virtual social life” and has fewer “real friends”. For therapy homework, Din was asked to call one of his “virtual friends” and try to set up a meeting with him face to face. It took him a while to muster up the courage and call his friend. He even mentioned how he wasn’t “used to calling—just texting.” He was asked to use social media during the meeting and post pictures of him and his friend. After the meeting, he checked his newsfeed and his newly posted pictures. The feedback was great but Din felt disappointment from the poor interaction with the friend.

The next time Din was asked not to use any social media during the meeting with the friend and asked the friend not to use it as well. In therapy reflection, he describe the situation as odd in the beginning, but after a short time the conversation flowed—he felt a touch of intimacy and was able to communicate without having to go through Facebook.

Facebook is an excellent social media tool. However, if you find yourself most of the time scrolling down your newsfeed and feel frustrated to watch others having fun, put it on the side, expose yourself to a “real” social situation, and remember that life is not a post on Facebook—it is a “face to face” interaction. Good luck !