The “Elephant” in Your Living Room
הפיל נמצא בסלון ביתכם, הוא גדול מאוד, לא ניתן להתעלם ממנו. האם אתם מאפשרים לעצמכם לגעת בו? למשש אותו? לדבר עליו? יונתן (28) נולד בארצות הברית, לא ידע שאחיה של אמו נהרג במלחמה בישראל, והוריו קראו לו על שמו. אמו לא דיברה אתו על אחיה. כשהם בקרו בישראל סבו וסבתו לא אמרו לו כלום על השכול הצבאי. בחדר השינה שלהם הוא ראה תמונה ולא שאל מי זה? טקסי יום זיכרון מעולם לא צוינו בבית. יונתן הבין שעל הנושא הזה לא מדברים.
לפני כשנה הגיע לביקור בארצות הברית בן אחיה של אמו, בן גילו, ובאופן טבעי הם יצאו לבלות ביחד. הוא זה שפתח והתחיל לספר על אביו שנהרג והינו הדוד של יונתן. בבת אחת יונתן נחשף לאדם שלא הכיר כלל. הפיל הזה ישב בסלון משפחתו ואף אחד מהם לא העז לגעת בו, לא נחשף בפניו. יונתן שמע לראשונה מה עברו סבו וסבתו לאחר שבנם נהרג. שמע שאמו לא יכלה לשאת את השכול ואת העצב בבית ולכן ברחה לארצות הברית. אמו לא דיברה על הסיבות להגירתה, ויונתן גם לא שאל.
לאחר המפגש עם בן הדוד יונתן החל לשאול את עצמו “מה היה קורה אילו הדוד שלי לא נהרג במלחמה”, “אם הדוד שלי היה חי מה הוא היה עושה היום”, “מהי המשמעות בשבילי לשאת את שמו של דודי”, “איך אימא שלי מרגישה כשהיא קוראת לי בשם של אחיה”.
המונח האנגלי “הפיל בסלון” הינו מטפורה לקושי, למצב או לסיכון שכולם יודעים עליו ואף אחד לא רוצה לדבר עליו. המצב הזה גדול כמו פיל ואנחנו לא נוגעים בו, לא מתייחסים אליו. כזה הוא מותו של דודו, אחיה של אמו. שנים רבות עברו עד שיונתן ידע על הדוד שכאילו לא היה קיים. הגיע בנו של הדוד והפיל התגלה במלוא גודלו.
עכשיו יונתן פוחד לדבר עם אמו על אחיה. פוחד שיקרה לה משהו אם הוא ישאל. מאז שבן הדוד חזר לישראל מטרידות מחשבות את יונתן. הפחד שמא יקרה משהו לאמו מתעצם והוא התחיל להישאר יותר בבית, יוצא רק לעבודה שלו, והפסיק לצאת עם חברים. אמו חשבה שיונתן סובל מפוביה חברתית לכן בדקה אפשרות לטיפול.
יונתן נענה לבקשת אמו, ובא לשיחות. בתחילה סיפר על הדוד שגילה, אך כשדיבר על מות הדוד במלחמה הוא נתקף ברעד, החל לגמגם, דופק לבו הואץ, הוא הזיע. ניסה להירגע ולא הצליח. ממפגש למפגש הוא נרגע יותר. קיבלנו החלטה שבשבוע של יום הזיכרון הוא יזום שיחה עם אמו, ינסה לשמוע ממנה על אחיה שנהרג במלחמה. הניסיון לגעת בפיל מביא להקלה רגשית.
