When You “Hit the Wall” and Get Stuck…

When You “Hit the Wall” and Get Stuck…

You try very hard, but you cannot move forward—you cannot move forward!

In 1982, psychologists James Prochaska and Carlo DiClemente developed a useful five stages model describing how people change. According to their model, it is normal for people to require several trips through the five stages to make lasting change. Relapse is viewed as a normal part of the changing process

Sometimes we give up and stop. Sometimes we have so many fears that we do not even try. Sometimes we try, fall, try and them we found ourselves stand in front of a “wall.” We fall down and we stop trying. We simply give up.

And then we open the “excuses bag”: this is not for me, I will wait until my children are grown, I will lose, I don’t have the money, how will this affect my family.

While those in the picture who continue trying many times end up succeeding, sometimes after many times of falling, withdrawal and frustration can make one feel like a failure in many other areas in life.

What can You Do?

Let’s divide the change into stages of difficulty:

  1. The Easy stage: take a deep breath
  2. The Must Do stage: sit with a paper and pen or with your cell phone notes and evaluate the situation: WHY- do I want it? WHAT- is my purpose? WHAT do I need- in order to achieve my goal? WHEN is the best time to do it? WHERE should I do it?
  3. Very Challenging stage: make a decision!
  4. Critical stage: can you do it alone or do you need partners or social support?
  5. The Drama-Action stage: sometime it shines, sometimes it pours; but you must keep going and never give up
  6. The Reward stage: Earn a new life

I cannot promise you what is not in my control but I can share with you from my personal and professional experience that if you have a goal that you really want to achieve and you start the above-mentioned process, you will be more successful in life.

When you succeed, it is a feeling of pure happiness and joy, and self-confidence.

It is hard to describe in words how you may feel when you climb over the “wall” in your life.

When you have more and more of those experiences, your self-esteem will increase. Believe in yourself and enjoy the life you created.

If you are in one of those intersections facing the “wall,” try to get professional help. I am here to help you analyze, plan, explore, and help you to achieve your goal.

Contact me at 786-877-0919

כשאני מכה בקיר

כשאני מכה בקיר

כשאתם רוצים לעשות, לחוות, לשנות ואתם כל כך מתאמצים ורוצים וחושבים וגם מנסים ופוגשים קיר, מה קורה לכם?

הפסיכולוגים ג’יימס פרוצ’סקה וקרלו דקלמנטה חקרו במשך שנים אנשים הנמצאים בתהליכי שינוי. שינוי על פי מחקריהם הוא אינו תהליך לינארי אלא תהליך מעגלי מורכב מחולק לשלבי ביניים ומלווה בעליות וירידות. ולכן לעיתים אתם מוותרים מיד ולא ממשיכים. ולכן לעיתים אתם כל כך מפחדים וחוששים שאפילו לא מנסים ולכן לעיתים אתם מנסים, נופלים, מנסים, פוגשים שוב את הקיר, נופלים ואז מפסיקים לנסות, פשוט מוותרים.

ואז אתם אומרים לעצמיכם שבעצם זה לא חשוב, שבעצם זה שטויות ופותחים את שק התירוצים המלא כרימון בתירוצים כמו “זה לא בשבילי”, “הגזמתי בדרישות שלי ואין סיכוי שאצליח” , “נחכה שהילדים יגדלו” , “כשיהיה לי מספיק כסף אנסה שוב” , “זה יפגע במשפחה”, “מי צריך את זה בכלל” ואתם יכולים למלא את השק בעוד ועוד תירוצים.

ורגע, כול התרוצים נכונים וכולם אמיתיים אבל מה קורה אז? … בעוד אלו שעברו את הקיר חוגגים, אתם חוששים, נעמדים, נסוגים והכי קשה, צוברים חוויות של תסכול, חוויות שאתם לא יכולים ולא מסוגלים המשפיעות על תחומי חיים אחרים שלכם.

מה אפשר לעשות? בואו נחלק לשלבי ביניים בהתאם לדרגת קושי –

  1. מה הכי קל? – לנשום עמוק עמוק
  2. מה ממש חייבים? – לשבת עם ניר ועט או סלולרי ואגודל ולעשות הערכה אמיתית:
  •       של למה– מה אני בעצם רוצה
  •       של מה– מה מטרה שלי, לאיפה אני רוצה להגיע
  •       של מה אני צריך לשם כך (ויתורים, פשרות , כלים וכו)
  •       ומתי– מתי הזמן המתאים לעשות זאת.
  1. מה מאתגר מאוד?– כמובן לקבל את החלטה
  2. אבל מה בכל אופן קריטי ?– האם אתם יכולים לעשות לבד או זקוקים לעזרה.
  3. הכי הכי דרמטי – ביצוע. לפעמים יש זריחות, לפעמים יש שקיעות ולפעמים עננים מעיבים ונראה לנו שאין סיכוי שנצליח, לפעמים צריך פסק זמן למלא את המצברים, אבל הכי חשוב זה להמשיך ולא לותר.
  4. ואז…כשמצליחים– מקבלים חיים חדשים

לא יכולה להבטיח לכם את מה שאינו בשליטתי אבל יכולה לספר לכם מניסיון מקצועי ובעיקר אישי שאם אתם מאוד רוצים ומוכנים להתחיל בתהליך יהיו יותר פעמים שיצליח לכם מאשר פעמים שלא יצליח. וכשאם מצליחים, זה אושר צרוף, חוויה שאין לה תחליף של תחושת הישג, הגשמה עצמית, ביטחון שאתם יכולים ומסוגלים

קשה לתאר במילים את הרגע הזה שבו אתה מצליח לטפס ולעבור את הקיר לצד השני.

וככל שיש לכם יותר חוויות כאלה וגם אם לא תמיד זה מצליח אז הדימוי העצמי שלכם עולה, הביטחון בעצמכם עולה ואתם מאושרים ממשמעות החיים שאתם יצרתם לעצמכם.

 

אז למה אתם מחכים?

ומשפט אחרון- אם אתם נמצאים באחת הסיטואציות האלו מול הקיר, אתם מתלבטים, מבקשים יד מקצועית שתעזור לכם לנתח, לכוון ולעשות ביחד,  אשמח לעזור לכם להגשים את החלום. התקשרו 786-877-0919

הסערות בחיינו

הסערות בחיינו

מישהו זוכר? זה קרה רק לפני חודש……מה אתם בחרתם אז בעת סופת ההוריקאן לקחת עימכם? ומה היום, לאחר שהסופה חלפה מה אתם לוקחים עמכם לשנה החדשה?

מיליון אנשים פונו מבתיהם לפני סופת “אירמה”, ועוד עשרות אלפים החליטו בעצמם להתפנות מבתיהם. הטלויזיה שידרה כל העת תמונות ותרחישים קטסטרופליים על העומד להתרחש אם וכאשר הסופה תגיעה לפלורידה. מושל פלורידה, ריק סקוט, וראשי הערים, הזהירו, התריעו והאיצו בתושבים להתפנות צפונה בגלל צפי לנזק עצום שעומד להתרחש. “סופה חזקה והרסנית”, התריע סקוט “היא קטלנית”. ובכל זאת, למרות נזקים לנפש של מקרים בודדים של תאונות בית ונזקים לרכוש ואי נוחות לעשרות אלפי משפחות שנשארו בבתיהם אך ללא מים, חשמל, אינטרנט, למזלנו התחזית הקטסטרופלית לא התממשה. ההצפות התייבשו לאחר זמן לא ארוך.

אך ההתמודדות מול סופת “אירמה” העלתה שאלות קיומיות, חברתיות ופסיכולוגיות לא מעטות: חרדות, פחדים, ואפילו טראומות מהעבר.  אחת השאלות הגדולות ששאלו את עצמם אלו שפונו, והתפנו, גם אלו שנשארו בבתיהם, הייתה: ההנחה שלמחרת פגיעת הסופה עלול להיות מצב שלא יהיה לי יותר בית כולל תכולת הבית, מה הכי חשוב לקחת אתנו? והרי לא נוכל לקחת את כול הבית על הגב.

שאלה פילוסופית זו, אודות מהות החיים האישיים שלנו ומה חשוב לי בחיי קיבלה לפתע תפנית פרקטית במהלך סופת “אירמה”. יש לך תיק לא גדול ואתה ממלא את התיק הזה בחייך. האם תיקח איתך את זוג הנעלים היקרות שקנית לפני שבועים? האם ספר שאתה קורא עכשיו? האם אלבומי תמונות? מה עם כל הבגדים היפים שקניתי? מה עם מזכרות מטיולים? מחשב? תעודות מקוריות? אפילו הפיל, חיית קטיפה שנתלש לו החדק שאני שומרת מילדות? שמיכה שסבתא סרגה לי? אין ספור פריטים שאספנו כל השנים ונמצאים בביתנו.

פתאום מוכרחים לבחור, והבחירה קשה. פתאום דברים כמו בגדים מסוימים, תכשיטים, ספרים שחשבנו שהם כל כך חשובים והוצאנו בקנייתם סכומי כסף אדירים הופכים בבחירה מידית להיות פחות חשובים? ברגע אחד היחסיות בחיים פורצת ומהדהדת במלוא העוצמה, לפתע באיזה דגם של מכונית אנחנו נוסעים הפכה פחות רלבנטית ואפילו יותר זולה מאשר בקבוקי מים או מדלק שאוזל בתחנות הדלק.

המחשבה שבלתי אפשרי לקחת הכול וצריך לבחור ומיד היא הקשה ביותר. אולי נעשה בחירה מוטעית? אולי נתגעגע או נתחרט על ושונה יתכן שיש בינינו מי שבחרו לצאת מהבית עם מזוודה ריקה, לא לקחת כל פריט אלא רק לשמור בראש את כל הזיכרונות. בחרו לקחת מזוודה ריקה ולמלא את המזוודה בעתיד עם תכנים חדשים, בחוויות שטרם חוו. האם ייתכן שהחדש לא יסב את הסיפוק והמשמעות שאנו מחפשים בחיינו. היכולת לחבק את העבר ולשמור עמנו דברים סמליים אך לצאת מהבית, מתוך הכרח גם אם בגלל סופה אימתנית, היא דרך שונה ומאתגרת.

כתבו לי מה אתם בחרתם לקחת עמכם? ומה היום, במחשבה שנייה לאחר שהסופה חלפה, לאחר שחזרתם לחיים עם חשמל, מים, אינטרנט, מה את ואתה לוקחים עמכם לשנה החדשה?

איחולים לשנה טובה.