דרך ארוכה ואני בנדודי

דרך ארוכה ואני בנדודי

עירית (33), נשואה ואם לבן, נסעה לאחר לימודי האוניברסיטה לארצות הברית ונשארה.

10 שנים.

התחילה לעבוד ב”עגלות” מכרה מיבשי שיער,מוצרי קוסמטקה, סלולרי. לא אהבה את העבודה אבל הרוויחה טוב. חסכה כסף, טיילה עם חברה בארצות הברית. היא הכירה את רון בלוס אנגלס ונישאה.

שני ילדים, בית נחמד בשכונה יפה. לא חסר כלום. רון עובד, משכורת יפה. היא היתה עסוקה בלהקים בית וגידול הילדם. חיים שלווים. מבלה בקניות, הכירה חברות חדשות, צהרים בבתי קפה.

לא מבינה איך זה ומה קורה לה שהיא חוות עצב,  אפילו סימני דכאון ואולי זו פניקה. דפיקות לב מהירות, לא בא לה לצאת מהבית, עצבנית בלי סיבה.

עירית הצטרפה ל״ערוץ החיים הטובים״. אך חשה ״לא שייכת לפה״, “לא מוצאת כיוון״. היא החליטה לחפש עבודה, למדה גרפיקה בישראל וניסתה לחפש עבודה בתחום. אלא שהתחום הפך לדיגיטלי, הבינה שעליה להוציא רישיון מקצועי, ולמצוא עבודה לא יהיה לה קל. אמנם בעלה משתכר יפה אבל היא חשה “בכלוב של זהב” ואינה מוצאת את מקומה.

הגירה (רילוקיישן) מארץ אחת לשנייה היא שלב מעבר בחיים שיש בו לא רק שינוי מקום, אלא מצריך התמודדות נוספת עם השלכות על הזהות העצמית ועל תפקוד מנטאלי והיום-יומי שלנו. כחלק מההתאקלמות בארץ חדשה נוצרים לחצים סביב אובדן השליטה בשפה, אובדן סטטוס אישי ומקצועי, אי-וודאות לגבי העתיד וכו׳. לעירית שאלות סביב זהותה ״מי אני ומה אני רוצה לעשות עם חיי״.

עירית רוצה מאוד לחזור לישראל וסיפרה לי כמה הייתה מאושרת בישראל. “נניח שתחזרי לישראל בעוד חמש שנים”, שאלתי אותה, “מה תציגי ככרטיס הביקור שלך״.

עירית ציינה בפני שגרפיקה ממש לא מענין אותה ולמדה גרפיקה כי ההורים לחצו. היא משתתפת בשיעורי פילאטיס ואפילו חושבת להפוך למדריכת פילאטיס. הפכנו את לימודי הפילאטיס כאתגר עבורה וכיום נמצאת לפני קבלת הסמכה כמדריכת פילאטיס. דרך הלימודים הכירה חברות ומשפחות חדשות שיש להם אותם תחומי עניין.  לימודי הפילאטיס המתמקדים על הגוף איפשרו לה לבטא חלקים אחרים וליצור קשר עם אנשים חדשים על בסיס של אהבה לתחום מסוים, ולאו דווקא על בסיס שפת דיבור משותפת. עירית עדיין חווה אי וודאות לגבי הרצון לחזור לישראל אבל כיום היא חיה את ההווה, את המציאות העכשווית.

חלק מהתהליך הוא כמו שאומר טימון בסרט הנפשה  ״מלך האריות״ לסימבה הגור, בנו של מופאסה, מלך האריות שנרצח: ״אתה חייב למצוא את מקומך״, לקחת תפקיד אקטיבי בתהליך מציאת עצמך גם אם הוא מורכב וכולל בתוכו גם פחדים ומחסומים רגשיים, כמו פחד מפני כישלון, פחד מפני אכזבה של עצמי או בן הזוג.

לא כל יום פורים

לא כל יום פורים

תחפושת מאפשרת לנו לגלות חלקים באישיות שלנו ולהעיז להגשים משאלות שחלמנו, אך פחדנו. זה כמו לשחק ב”כאילו” ואז לראות האם יתכן שמצב מסוים הופך למציאות. חוויה כזו חלק מאתנו אולי מכירים, היא דומה למעבר מארץ לידתנו לגור במדינה אחרת. הסביבה חדשה, האנשים חדשים, לפתע לא מכירים אותנו, לא כמו מי שהיינו בארץ המוצא. …לקריאת המאמר המלא לחץ כאן.

כבר הנצו ניצנים – נשים בנות 80

כבר הנצו ניצנים – נשים בנות 80

לנשים שביניכן: איפה אתן בנות, אמהות, סבתות עם מילות שירה של חווה אלברשטיין:

“בנות מאה הן מוכרחות לרקוד עם הנינים והנכדים 
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד שיתפקעו כל הידידים
בנות מאה רוקדות על הבלטה שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב ברגלים עוד שמור הקצב”

אם את הקוראת, או מי מחברותיך, עוברת חוויה דומה אל תהססי לפנות לעזרה ! לקריאת המאמר המלא לחצי כאן

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים

האם אתם מתקשים להתמקד בפרטים, כתוצאה מכך עושים טעויות “טיפשיות”, מתקשים לסיים קריאת ספר או לסירוגין שוקעים בקריאה עד כדי כך שלא שומעים דיבורים או הערות סביבכם, מתקשים בסדר ובארגון, מאבדים דברים, נמנעים מכל מה שקשור בלימודים בתירוצים שונים, מתקשים לרכוש שפה חדשה, מתקשים לשבת במקום לאורך זמן, בעת ישיבות משחקים עם הטלפון סלולרי או מקשקשים על דף, נכנסים לדברי אחרים באימפולסיביות, מרגישים שאתם חכמים אבל לא תמיד בא לביטוי ברמת התיפקוד? אם כן, דעו לכם שאינכם לבד . לקריאת המאמר המלא לחץ כאן.

 

Tomorrow is Another Day

Tomorrow is Another Day

What are the difference between now and tomorrow? What lies between our desires to our fulfillment? What lies between our expectation of ourselves and those around us and having it? This is a process that is either immediate or slow. “Some things are very easy for me to get,” says Betty (43), “for example, at my job, I ask the employees to complete certain assignments and they perform immediately.” “Where is the process slow?” I asked. When it comes to me, there is always a gap between my desire and my performance. Every night before I go to sleep I tell myself that tomorrow I will start the change but it hardly happens.

Betty is frustrated and disappointed with herself. She is also disappointed with her physical appearance. “Most of my clothes do not fit me,” she complains. “Every morning I discover a new wrinkle in my face, I decided to start from tomorrow a healthy lifestyle. I know exactly how to do it, but somehow it doesn’t happen.”

 

The gap between the desire to performance and fulfillment of our dreams was a subject of many articles, books, and research. Most of these deals with self-help advice from professionals and people attesting to their success. Betty reads many of these self-help books and understood their message as: “if you think positively – you will succeed.” However, such promises do not help the process. The human mind is not simple and easy. Usually, the process is long and tedious, and in fact, it is an endless process. Even if you fulfill your dream or reach your goal, you will have to continue to maintain what exists.

At the beginning of each psychotherapy session, we examine together what is success or failure for Betty. We examine different patterns of success and failure in her family as well as in her past and upbringing. Betty described her mother as a hardworking woman who was ambitious and focused on her success. As a child, Betty felt that her mom didn’t love her. She views her mom as a model but has a hard time juggling taking care of herself and raising her two children. The thought in Betty’s head is very rigid: “I can be either a good mom or only take care of myself.”

 

Part of the psychotherapy is the fear behind Betty’s difficulty with dealing with her life. If you are undergoing a similar process you can use the following tools. First, Betty understands that what is important is the process and it has to begin now. Starting now, at this moment, is the basis. Tomorrow is the future to which we want to reach, and we cannot reach it if we do not start changing now. Second, as part of the change, Betty learns to accept that change is as written above a process and that in the process she might feel ups and downs of frustration, anger, sorrow and self-judgment and that the change might not be tomorrow. Third, the perfect change or the “perfect day” does not really exist, but she needs consistency and persistence for when success seems far away. As part of the process, we often have to ask for help from friends, family and professionals. As for help, at this point Betty is in the process of understanding the meaning of “getting help” for her (“I am weak, I can not”) and learning that taking and getting help is actually meaning “being strong”. She learns ways that Cognitive- Behavioral Therapy will help her to get the help she needs.

Film actress Cameron Diaz writes in her book, The Longevity, that we are the only ones that have the keys to healthy living: eating right, exercising, and getting adequate rest. Her main point is optimistic: ” Tomorrow is Another Day” says Scarlett in the famous book by Margaret Mitchell’s “Gone With the Wind”.

 

The article is based on an article I wrote in Hebrew published in Israpost Magazine