מה אני רוצה להיות

by | Jun 3, 2021 | Self Esteem, Finding yourself, Young Adult, Newspaper Articles, Hebrew, life Change, All

מה אני רוצה להיות

גיל 23, סיימתי אוניברסיטה, חיכיתי לרגע הזה שאני אהיה כבר גדולה ואוכל לעשות כל מה שאני רוצה בלי ההורים על הראש, בלי בית ספר, אמצא עבודה שאני אוהבת וקמה בכיף כל בוקר, דירה נחמדה מרוהטת לטעמי, בן זוג שיהיה לנו כיף ביחד. אבל המציאות שלי שונה מספרת מרינה

״סיימתי אוניברסיטה, יש לי תואר ראשון ומה הלאה?” שואלת אותי ולמעשה את עצמה מרינה (23). “החיים שלי עד היום היו תמיד מאוד מאורגנים. היה לי ברור שאחרי שאסיים בית ספר תיכון אמשיך לאוניברסיטה כי הרי זה מה שכל בני גילי עושים. נרשמתי לאוניברסיטה וסיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה ומינהל עסקים. נחמד. אבל לאן אני הולכת מכאן?”.  על הנושא הזה מרינה מדברת כל יום עם חבריה. רובם המשיכו מיד לתואר שני, והיא לא יודעת מה בדיוק היא רוצה. חבריה כבר מחפשים עבודה ואותה מפתיע שברור לכולם מה הם רוצים לעשות.

“אני מנסה למצוא עבודה אבל לא יודעת באיזה תחום בדיוק הייתי רוצה לעבוד”, מרינה אומרת לי. אז בינתיים היא קצת מלמדת שיעורים פרטיים וקצת ממלצרת. ושואלת “לאן זה יוביל אותי?”. היא עצבנית, ממורמרת, אפילו חרדה ממה שיהיה איתה בעתיד.

התאור של מרינה אופייני לחלק לא קטן של בני גילה. היא גרה בבית הוריה, יש לה מכונית כך שקשיים כלכליים וקשיי פרנסה לא עומדים כרגע בראש מעייניה. יחד עם זאת מרינה רוצה כבר ״להגיע לשם״.

קשה וכואב להיות במצב של אי-וודאות וחוסר שליטה בחייך בין אם אתה בשנות העשרים לחייך או בשנות השישים (לפני פרישה). העתיד נראה לה מעורפל. היא חלמה להגיע לגיל בו תהיה עצמאית, תוכל לעשות מה שהיא רוצה, אבל כשהזמן הגיע מצאה עצמה באפלה, בחוסר ודאות, בעמימות.        

בשיחות התאפשר לה לבטא את כל קשייה ולבטיה על שאינה מוצאת את עצמה, לרבות הקושי שלה להתמודד מול הורים שאינם תומכים בה רגשית וכל הזמן לוחצים ושואלים. מרינה העלתה קושי מיוחד סביב תחושה של חוסר ביטחון ביכולתה להצליח לעומת אחותה הבכורה, שתמיד הצליחה ומיד המשיכה ללמוד לתואר שני. מרינה החלה להבין כי התחרות עם אחותה לא דחפה אותה קדימה, אל ההצלחה, אלא להיפך אל תחושת חוסר ביטחון. ״הייתה לי מפת דרכים אבל איבדתי את המצפן שיוליך אותי למקום שאני רוצה״. התובענות שלנו מעצמינו בגיל זה שתהיה לנו תשובה ברורה אינה ריאלית ומביאה אותנו למצבי לחץ ולתחושה של חוסר ערך עצמי.

במפגשים מרינה מקבלת אישור לכך שבגילה מותר להתלבט ואפילו רצוי, ולא תמיד יש מיד תשובות. היא מחליטה במהלך המפגשים  למצוא ראשית עבודה, ולאחר מכן לבחון אם ובמה להמשיך. ביחד בנינו מיפוי של צרכיה, ומה היא מצפה לקבל ממקום עבודה. היא החליטה, למשל, כי מה שחשוב לה כרגע זה להתנסות בעבודה בתחום כוח אדם, ותבחר עבודה בתחום גם אם יציעו לה משכורת נמוכה יחסית.   

זיכרו, הדרך היחידה לשבור את המעגל של חוסר הוודאות ולהוביל אותנו צעד קדימה היא דרך העשייה אם בעבודה או בלימודים.  גם אם הצעדים איטיים, גם אם זו לא בדיוק הדרך שחלמנו, או התחום איננו בהכרח מה שאנחנו אוהבים זו הדרך היחידה שתוביל ותחשוף אותנו לאפשרויות מגוונות חדשות.