ככה את יוצאת מהבית?

דבורה (22) זוכרת מה שאמרה לה אמה לפני שיצאה לבילוי בערב עם חברים: “ככה את יוצאת מהבית” ?! ענת (23) מספרת שאמה נזפה בה: “אני לא מאמינה שככה את מתלבשת למסיבה”! לכאורה ריב שגרתי ופשוט, אך הלבוש מייצג שלל תפיסות המשקפות מערכת יחסים בין אימהות לבנות מתבגרות, בוגרות והשפעת מערכת יחסים כזו על חיי הבנות כאימהות בעצמן.
הפסיכולוגית אריאלה פרידמן כותבת בספרה “מחוברות” כי הלבוש והופעה חיצונית יוצרים דיאלוג מתמשך בין אימהות לבנות. האם לבוש הבת ראוי? ובעיני מי? האם הבת מחקה את האם? האם לבוש בא לבטא עצמאות? האם הלבוש אמור לבטא שמרנות משפחתית או להיפך? מה זה אומר על מערכת יחסים בין אמהות לבנותיהן?
כיום ביגוד אינו רק כסות לגוף אלא אמירה המעידה על הזהות שלך. בימינו הגיל מטשטש הבדלים בין אם לבת. לא עוד חנויות אופנה נפרדות למבוגרות ולצעירות, ומבוגרות מתלבשות בבגד שיועד לצעירות. דבורה משאילה בגדים מאמה גם ללא הסכמת האם, וזה יוצר חיכוכים ביניהן. פרידמן מציינת כי נשים לא אדישות לביקורת או לתמיכה מצד האימהות ביחס להופעה החיצונית אשר נחרטת בזיכרונן כמשהו מעצב. דבורה מוצאת עצמה לא מעט פעמים רוצה להתלבש כפי שהיא אוהבת (צבעוני, פרחוני, כובע על הראש וכולי) ומצד שני היא מקשיבה לקול אמה הקונפורמית להשתדל להיות שמרנית, ולבחור צבעים סולידיים שאינם מושכים תשומת לב.
בשיחות עם דבורה עולה שהבגד עבורה הוא אמצעי לביטוי עצמאותה, היא נשמעת לאמה אם כי כועסת עליה משום שמעדיפה לבוש שמרני שמתאים לסביבה. הכעס מותיר אותה לעיתים חסרת אונים המשפיע על קבלת החלטות שלה, כמו בחירת המשך דרכה לאחר שסיימה קולג’. מצד אחד חשובה לה דעתה של האם, אך מצד שני אמה השמרנית משפיעה עליה לוותר על דבר או כיוון בו רצתה. בשיחות אנחנו בודקות ביחד כיצד היא תוכל לבטא עצמאות ובו זמנית להקשיב לקול של אמה המדבר על התאמה לסביבה (למשל, לעבודה בבוקר תצא בבגד שמרני ובערב תתלבש בבגד צבעוני) , כיצד היא יכולה לדבר עם האם ולתאר מה עובר עליה “כשאת לוחצת עלי להתלבש בצורה מסוימת זה מאוד מכעיס אותי..” ולא לבטא זאת בצורת כעס, מרד וביטול דברי אמה הגורם למריבה ביניהן.
בבית הוריה של ענת הלבוש מבטא גם יחס של הוריה לחינוכה למיניות. “ככה את יוצאת מהבית”? נהגה אמה לומר לה. “לחולצה הזו יש מחשוף עמוק מדי וגברים יחשבו שאת בחורה זולה”. אימהות חשות צורך לפקח על לבוש בנותיהן גם במובן של הופעה מינית. כיום כשענת כבר בוגרת קולה של האם עדין מהדהד בקרבה והיא מוצאת עצמה לעיתים מתלבטת רבות לפני קנית חולצה למשל עם מחשוף עמוק ולאחר מכן האם ללבוש אותה ומצד שני לאחר שקונה כועסת על עצמה שבזבזה כסף על בגד שיתכן ולא תלבש. הכרה ומודעות לקונפליקט האישי עוזרת בתהליכי הקבלה של החלטותיה העצמאיות.
לבוש אינו קשור רק לטעם והתאמה אלא גם ביטוי ליחסים מורכבים בין אם לבת, ומערב גם קונפליקט של תלות באם, עצמאות ונפרדות, מיניות, אידיאולוגיה (בבית דתי צפויה הקפדה על לבוש צנוע ושמרני), שליטה והיררכיה.
התמודדות והתנסות יכולה לעזור לילדות לפתור בעתיד קונפליקט כאימהות. מודעות והכרה בכך יכולה לעזור כשאתן אם ובת משוחחות על לבוש פעם הבאה!