מרכבות האלים

מרכבות האלים

וכמו תמיד 1 בינואר כולנו ברכנו, איחלנו, הישוונו לשנים קודמות, תיכננו ורצינו.  

כן כולנו רוצים. רוצים באמת. רוצים שהחיים שלנו יהיו יפים יותר. צבועים בצבעים נעימים. רוצים אושר. שמחה. וגם הרבה כסף שיאפשר לדעתנו את השמחה. ואנשי המקצוע מבקשים מאיתנו להתבונן על העבר, ללמוד מטעויות ולתכנן את העתיד: בחרו 3 מטרות לשנה החדשה הם מייעצים לנו וכן, חשוב לרשום אותן. להסתכל עליהן במהלך השנה. לנתח מה עשיתי ומה לא. יפה לא?!

 בפועל, ברוב המקרים זה מחזיק כמה שבועות אולי חודשים. והנה אנחנו בתחילת חודש מרס ואיפה הרשימה? פעמים רבות הרשימה נגנזה. כמעט שכחנו מקיומה וכך חולפים שבועות וחודשים ואנחנו נשבעים לעצמינו:  ״אוטוטו מחר זה יקרה, תחילת שבוע הבא אני עושה..״. והנה אנחנו כבר בפתח עוד שנה חדשה.

 לשאוף, לקוות, לתכנן ולחלום ובגדול זה נהדר ואני הראשונה לקפוץ על העגלה הזו. אבל על מנת שהעגלה תזוז צריך מישהו ומשהו להזיז אותה ופה המלכוד 21 catch הגדול. הרשימות, החלומות והעצות של אנשי המקצוע הכל נהדר אבל איך מוצאים את הסוסים שיזיזו את העגלה העמוסה בחלומות?

פה טמונה הבעיה כי הסוסים בדרך כלל אינם סוסי מרכבות האלים, הנסיך שאנחנו מחכים לו בדרך כלל לא דוהר על סוס לבן שזנבו מתנפנף ברוח. הסוס הוא בדרך כלל אפור או חום, חד גווני, ממש לא זוהר. הסוס הוא הרבה פעמים למעשה פירדה קשת יום שסוחבת בעצלתיים את העגלה.

 וכשאנחנו נפגשים עם המציאות וחווים את הפער בין חלומות למציאות אנחנו קופאים. ״אני לא אוהבת לרוץ, להתאמן בחדר כושר או ללכת״ אומרת לי קליינטית ששמה לה למטרה לעשות ספורט בשנה הקרובה. ״מה קשורה אהבה וספורט?״ אני שואלת. אהבה מקומה במערכת יחסים לא בהכרח במטרות שהצבת לעצמך.

בחנו איזה סוג ספורט אתם מרגישים שכיום יהיה לכם יותר קל לבצע ולהתמיד והתחילו בו. במקום לדבר על אהבה דברו על אתגרים, מה ייתן לכם תחושה נהדרת אחרי. זה יכול להיות קפה עם חברה, או לקבל חיזוקים וסטיקרים בשעון הריצה. קחו בחשבון שכל מטרה שתציבו מערבת עבודה קשה, סיזיפית ולא זוהרת. מדובר על לחיות את החיים ולא לחיות את האינסטוש או פייסבוק.

מדובר על התמדה, עקביות, התמודדות עם עצמך. זה לא קל ואפילו קשה. במקביל להשגים יתכננו גם ירידות במוטיבציה, הפסדים. הכניסו לעצמכם לראש שמדובר על אורח חיים, ריצת מרתון ולא ספרינט ולכן תחוו עליות וירידות. דברו עם עצמכם, היעזרו בחברים, היעזרו בבני משפחה, הקיפו עצמכם באנשים חיוביים עבורכם, אנשים שיתמכו וידחפו אותכם כשקשה לכם ולא אנשים שיירפו את ידיכם, השקיעו משאבים, גם כספיים (כסף זה לעתים קרובות בעיה אך נסו לחלק את המשאבים הכספיים שלכם בהתאם לסדרי עדיפויות) תאמינו שאתם יכולים ומסוגלים גם אם לא תצליחו להיות הראשונים!

 פנו לעזרת אנשי מקצוע, פניה לעזרה זה כוח. עומדת לשרותכם!

כשאני מכה בקיר

כשאני מכה בקיר

כשאתם רוצים לעשות, לחוות, לשנות ואתם כל כך מתאמצים ורוצים וחושבים וגם מנסים ופוגשים קיר, מה קורה לכם?

הפסיכולוגים ג’יימס פרוצ’סקה וקרלו דקלמנטה חקרו במשך שנים אנשים הנמצאים בתהליכי שינוי. שינוי על פי מחקריהם הוא אינו תהליך לינארי אלא תהליך מעגלי מורכב מחולק לשלבי ביניים ומלווה בעליות וירידות. ולכן לעיתים אתם מוותרים מיד ולא ממשיכים. ולכן לעיתים אתם כל כך מפחדים וחוששים שאפילו לא מנסים ולכן לעיתים אתם מנסים, נופלים, מנסים, פוגשים שוב את הקיר, נופלים ואז מפסיקים לנסות, פשוט מוותרים.

ואז אתם אומרים לעצמיכם שבעצם זה לא חשוב, שבעצם זה שטויות ופותחים את שק התירוצים המלא כרימון בתירוצים כמו “זה לא בשבילי”, “הגזמתי בדרישות שלי ואין סיכוי שאצליח” , “נחכה שהילדים יגדלו” , “כשיהיה לי מספיק כסף אנסה שוב” , “זה יפגע במשפחה”, “מי צריך את זה בכלל” ואתם יכולים למלא את השק בעוד ועוד תירוצים.

ורגע, כול התרוצים נכונים וכולם אמיתיים אבל מה קורה אז? … בעוד אלו שעברו את הקיר חוגגים, אתם חוששים, נעמדים, נסוגים והכי קשה, צוברים חוויות של תסכול, חוויות שאתם לא יכולים ולא מסוגלים המשפיעות על תחומי חיים אחרים שלכם.

מה אפשר לעשות? בואו נחלק לשלבי ביניים בהתאם לדרגת קושי –

  1. מה הכי קל? – לנשום עמוק עמוק
  2. מה ממש חייבים? – לשבת עם ניר ועט או סלולרי ואגודל ולעשות הערכה אמיתית:
  •       של למה– מה אני בעצם רוצה
  •       של מה– מה מטרה שלי, לאיפה אני רוצה להגיע
  •       של מה אני צריך לשם כך (ויתורים, פשרות , כלים וכו)
  •       ומתי– מתי הזמן המתאים לעשות זאת.
  1. מה מאתגר מאוד?– כמובן לקבל את החלטה
  2. אבל מה בכל אופן קריטי ?– האם אתם יכולים לעשות לבד או זקוקים לעזרה.
  3. הכי הכי דרמטי – ביצוע. לפעמים יש זריחות, לפעמים יש שקיעות ולפעמים עננים מעיבים ונראה לנו שאין סיכוי שנצליח, לפעמים צריך פסק זמן למלא את המצברים, אבל הכי חשוב זה להמשיך ולא לותר.
  4. ואז…כשמצליחים– מקבלים חיים חדשים

לא יכולה להבטיח לכם את מה שאינו בשליטתי אבל יכולה לספר לכם מניסיון מקצועי ובעיקר אישי שאם אתם מאוד רוצים ומוכנים להתחיל בתהליך יהיו יותר פעמים שיצליח לכם מאשר פעמים שלא יצליח. וכשאם מצליחים, זה אושר צרוף, חוויה שאין לה תחליף של תחושת הישג, הגשמה עצמית, ביטחון שאתם יכולים ומסוגלים

קשה לתאר במילים את הרגע הזה שבו אתה מצליח לטפס ולעבור את הקיר לצד השני.

וככל שיש לכם יותר חוויות כאלה וגם אם לא תמיד זה מצליח אז הדימוי העצמי שלכם עולה, הביטחון בעצמכם עולה ואתם מאושרים ממשמעות החיים שאתם יצרתם לעצמכם.

 

אז למה אתם מחכים?

ומשפט אחרון- אם אתם נמצאים באחת הסיטואציות האלו מול הקיר, אתם מתלבטים, מבקשים יד מקצועית שתעזור לכם לנתח, לכוון ולעשות ביחד,  אשמח לעזור לכם להגשים את החלום. התקשרו 786-877-0919

סדנת אכילה מודעת

סדנת אכילה מודעת

האם אתן זוכרות מה אכלתן בכל ארוחה אתמול? האם אתן זוכרות איפה אכלתן ? האם תוך כדי ריצות של היום העמוס שלכן או ישבתן ליד השולחן או מול הטלוויזיה ? האם תוכלו לתאר את הרגשתכן בסיום הארוחה? הרכב האוכל ותזונה בריאה חשובים כשלעצמם אבל מסתבר שאכילה מודעת היא מפתח לאכילה בריאה ובמינון נכון הינה מרכיב חשוב בתזונה שלנו.

שחור או לבן

שחור או לבן

אביב גפן בשירו “אל תתני לחיים לעבור בשחור לבן, אני אוסיף לך צבעים…” קולע לעולמה של מליסה עולם בו יש רק שני צבעים: שחור או לבן. או שהיא שמחה מאוד או עצובה מאוד, או אוהבת מאוד או שונאת מאוד, או מצליחה מאוד או נכשלת מאוד ללא כל ויסות רגשי בהתנהגותה. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן.

On Pain and Suffering

On Pain and Suffering

When Ran was 8 years old his father was killed in during a military combat operation. His memories of his father were only from family trips and spending weekends at the pool. However, Ran learned that life moved on. His mother worked and raised him just like the other children in his neighborhood. Ran served in the army, graduated from college, married, and moved to the United States. He constantly thought about his father, and was jealous of children who had a father, but learned to keep his thoughts and feelings inside.

Recently, Ran started to feel physical and emotional pains. He underwent medical tests and the results turned out normal. His thoughts about his father returned, thinking on what he missed by not having a father. Ran rarely shared those thoughts with his wife because he did not want to hurt her. His primary physician suggested he should see a psychotherapist.

Most of us are familiar with the concepts of pain and suffering, and we tend to confuse between the two. Pain is defined as a sensory and emotional experience associated with an unpleasant bodily injury or mental injury. Pain is part of our lives, and sometimes the most important part of survival. Suffering is the perception of the pain experience. Suffering concerns our thoughts about pain, about what happened, and about what might have happened. Our mind becomes part of the pain experience. In sessions, hearing himself talk about his pain of having a life without a father, and about the loss he suppressed all his life, Ran began to unravel his emotions and cry. Ran understood that the pain of losing his father will always remain a part of his life but he does not need to suffer. Ran practiced mindfulness breathing to relax and become aware of what is happening inside his body and mind. Mindfulness approach helped him make a distinction between the pain and suffering he experienced in his life. He realized that he spent too much energy to ignore the pain, fight with it and that his suffering is related to his thoughts about a reality which does not necessarily exist. In reality he is a father to a son and his son has a father that he himself unfortunately never had.

You are not the pain. The pain is part of your life experience.

The article is based on an article I wrote in Hebrew published in Israpost Magazine

 

 

 

 

 

עשיה ללא הפסקה

עשיה ללא הפסקה

האם יש לכם חברים שכל הזמן עושים ועושים ולא מפסיקים? האם אתם מוצאים את עצמיכם שבויים בתוך עשיה מתמדת ללא הפסקה וגם כשאתם כבר עייפים פיזית או מנטלית אתם ממשיכים? אנשים שמאפיינת אותם ״עשייה מתמדת״ מרגישים בזבוז זמן כשהם לא בעשייה, כאילו אין מטרה לחייהם. העשייה הופכת להיות מהות חייהם ולא ההנאה מהעשייה. גם אם לעיתים הם מוצאים את עצמם במנוחה בעל כרחם, הם סובלים מההרגשה שיכלו לעשות משהו חיוני, גם אם המנוחה הקלה עליהם. אריאלה היא אשה עושה, לא נחה לרגע. לקריאת המאמר המלא לחץ כאן